מחלת הצליאק (אי סבילות לגלוטן) הינה מחלה אוטואימונית ,בה תאי  מערכת החיסון ,של  החולה תוקפים את תאי המעי וגורמים בכך להפרעה בספיגת מזון.
הצליאק הינה הנפוצה ביותר ,מבין המחלות הדלקתיות של המעי הדק.
המחלה בעלת היארעות גבוהה יחסית, 1%-2% באוכלוסיה.
בשל היות תסמיני המחלה בלתי ספציפיים  ,מעריכים כי השיעור האמיתי של החולים במחלה, גבוה בהרבה משיעור המאובחנים.
חלק מתסמיני המחלה ,ניתנים לאבחנה בחלל הפה:
-פגמים בזגוגית  השן (שכבת הציפוי החיצונית של השן),הם התמונה השכיחה ביותר של המחלה בפה.
לעיתים הפגמים באים לידי ביטוי, בצביעה כהה  של השיניים ,בדומה לצביעה הנגרמת מנטילה ממושכת, של אנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין.
-נטיה להופעת כיבים בחלל הפה.
-נטיה להופעת  דלקת  ניוונית של הלשון.
נמצא במחקרים ,כי מדד העששת אצל חולי צליאק, נמוך מאשר באוכלוסיה רגילה.
כמו כן נמצאה בחולי צליאק, הפרעה בקצב בקיעת השיניים .

יש לציין ,שלעיתים רופא שיניים עירני ,עשוי להיות המאבחן הראשוני של המחלה ,שתסמיניה לא תמיד
קלים לאבחנה.

ד"ר רוזי בר חנן